שלמה תחבורה 2007 בע"מ נ' אורטק טכנולוגיות ותקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 555,696 ₪ שהוגשה על ידי התובעת, אשר עוסקת בהשכרת רכב בארץ ובחו"ל, נגד הנתבעים כדלקמן:

נתבעת 1, (להלן: "הנתבעת") חברה בע"מ אשר חתמה עם התובעת על הסכמי השכרת רכב,

נתבע 2 (להלן: "הנתבע") שהיה, לטענת התובעת, הרוח החיה מאחורי פעילות הנתבעת והוא חב לטענתה, באופן אישי, לפירעון התחייבויותיה, מכוח חתימתו על כתב התחייבות אישית וכמי שהציג את עצמו כבעל המניות בנתבעת.

נתבעת 3 – שהינה חברה בע"מ והיא בעלת המניות בנתבעת, ובאמצעותה פעל הנתבע.

א. תמצית טענות התביעה

1. לטענת התובעת, בחודש יולי 2006 פנתה אליה הנתבעת לקבל את שירותיה, וחתמה על הסכם התקשרות עמה, בו מצוינות עלויות השכירות של כלי הרכב, תנאי השכירות ואמצעי התשלום (להלן: "הסכם ההתקשרות").

ביום 26.12.07 נחתם בין הצדדים הסכם התקשרות נוסף המעדכן את הסכמי השכירות. במעמד קבלת הרכבים חתמו הנתבעים ו/או מי מטעמם על חוזי שכירות פרטניים והתובעת סיפקה לנתבעת שירותים כמפורט בהם.

הנתבע התחייב לפרוע באופן אישי את חובות הנתבעת תמורת שירותים אלה, ולשם כך חתם על כתבי התחייבות אישיים, בהם פרטי כרטיס האשראי ושובריו. אלה הופקדו אצל התובעת ונועדו לשמש כאמצעי תשלום להתחייבויות הנתבעת, שהיו קיימות אז או העתידיות, והכל בהתאם להסכמי השכירות.

סע' 2 להסכמים קבע, שפרטי כרטיסי האשראי או שובריו יושארו בידי התובעת כאמצעי תשלום, בגין כל התחייבויות הנתבעת והם ניתנו לכיסוי התחייבויותיה.

מנהל חטיבת השכרת רכב בתובעת, דורון ויקטור, טען בתצהירו, כי אין מדובר בחתימת הנתבע על כתב ערבות והנתבע, אשר השאיר בידי התובעת שוברים חתומים מכרטיס האשראי האישי שלו, אינו ערב אלא חייב לכל דבר ועניין על פי כתב התחייבות זה.

2. הנתבעים נותרו חייבים לתובעת את סכום התביעה בהתאם לכרטסת שצורפה, כאשר מרבית הרכבים שהושכרו לנתבעת הושבו כאשר היו בהם נזקים רבים. החוב הנטען מורכב מדמי שכירות, דמי נזק, חיוב חריגת קילומטרים, חיובי דלק, כביש 6, דמי טיפול בגין הסבת דוחות והכל כשהרכבים היו בחזקת הנתבעת.

ביום 2.12.08 התקיימה פגישה בין התובעת לנתבע, והאחרון הבטיח לפרוע את מלוא החוב. העתק סיכום הפגישה מצורף לכתב התביעה. טוענת התובעת שהפגישה התקיימה לאחר שבתכנית כלבוטק מיום 26.11.08 שודרה כתבה לגבי מצבה הכלכלי הבעייתי של הנתבעת.

3. הנתבעים לא פרעו את החוב וביום 9.9.09 פנתה התובעת אל הנתבעת, כדי שתשיב את הרכבים שהיו בחזקתה, בהתאם לסעיף 7 לחוזה, ולטענת התובעת, על הנתבעים לפרוע את החוב.

טוענת התובעת, כי הנתבע חייב בתשלום החוב של הנתבעת, מכוח התחייבותו ולחילופין, יש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת, כיוון שהנתבע הציג מצג שווא, לפיו הוא בעל המניות בנתבעת, ובנוסף, הנתבעים הפרו את ההתחייבות בחוסר תום לב.

מנהל סניף נתניה בתובעת, מר רם עודי, הצהיר, כי בהתאם לנוהלי התובעת אשר לא הוצגו על ידו ובחקירתו טען שאינם בידיו, בטרם חתימת לקוח על כתב התחייבות ושוברי אשראי, ניתן לו הסבר על משמעותם ומהותם והנתבע היה מודע למשמעות חתימתו האישית על כתב ההתחייבות. בחקירתו אישר, שהמפורט בתצהירו אינו ידוע לו מידיעה אישית. בתקופה בה נחתמו ההסכמים וכתבי ההתחייבויות, נשוא תביעה זו, הוא לא היה מנהל סניף נתניה והוא אף לא נכח בפגישות עם הנתבע.

ב. תמצית טענות ההגנה של נתבעת 1

4. במשך 3 שנות עבודה שילמה הנתבעת לתובעת כ- 6,000,000 ₪, בגין שכירות רכבים והתברר שהתובעת פעלה כנגדה במירמה, בהונאה וחייבה אותה בחיובי יתר במאות אלפי שקלים.

בין הצדדים התנהל מו"מ, במסגרתו דרשה הנתבעת מהתובעת מידע ומסמכים, כדי לבדוק את היקף חיובי היתר. התובעת סירבה לעשות כן, למרות שהודתה בחיובי יתר שהשיתה על הנתבעת בסך של כ-140,000 ₪.

הנתבעת מכחישה את טענות התביעה וטוענת, שלצורך עבודתה כמספקת תשתיות תקשורת לחברות סלולאריות, היא מעסיקה כ-25 עובדים, טכנאים ועובדים מקצועיים וזקוקה לצי רכב. חיובי היתר היו בגין נזקים לכאורה שנגרמו לכלי הרכב, חריגות קילומטר לכאורה, חיובי יתר בגין נזקים שכביכול לא היו מבוטחים, השתתפות עצמית והמרת תשלומים והכל בניגוד למוסכם בין הצדדים.